ביטומאט 1991 בע"מ נ' אטרש שחדה ואח'

פסק דין

התובעת שעיסוקה בייצור והספקת בטון הגישה את תביעתה כנגד שלושת הנתבעים.

לטענת התובעת הרי שביום 1//1/04 פנה הנתבע 1 אל התובעת וחתם על הסכם התקשרות.

ביום 1/1/04 חתמו הנתבעים 2-3 על ערבות אישית להבטחת פרעון כל חוב שיווצר לנתבע 1 ואשר יגיעו לתובעת מאת נתבע 1 וזאת ללא הגבלת קרן, ריבית, הוצאות וכיו"ב.

במהלך החודשים ינואר ופברואר בשנה זו, משך הנתבע 1 כמות בטון בסכום כולל של 171,287 ₪.

בחשבונו של הנתבע 1 אצל התובעת נוצרה יתרת חובה בסכום זה, הנכונה ליום 29/2/04.

למרות פניות חוזרות ונשנות של התובעת אל הנתבעים לא שולם חוב זה.

לתמיכה בתביעתה הציגה התובעת את ההסכם שנכרת בין הצדדים, בשוליו חתומים הערבים, חשבוניות ותעודות משלוח.

בהעדר הגנה מצידם ניתן בזמנו פסק דין כנגד נתבעים 1 ו-3 והדיון בפני התנהל בעניינו של הנתבע 2.

הגנתו של נתבע 2 התבססה על טענתו כי מעולם לא חתם על ערבות לנתבע 1 וכי החתימה הנחזית כל ההסכם להיות שלו, אינה אלא זיוף. הוא אף לא נתן הרשאה למאן דהוא לחתום על הסכם זה בשמו.

הנתבע אישר כי אכן נתבקש על ידי התובעת, סמוך ליום 1/1/04 לחתום כערב על הסכם זה, אך סרב לעשות כן.

בהתייחסו לתצהירים שהוגשו מטעמה של התובעת, ציין כי אין אמת באשר לאמור בהם לגבי מקום המפגש בו נחתמה הערבות וכן ציין כי אם טוענת התובעת להחזקת המחאות שלו, הרי שבאותה תקופה הגיש תלונה למשטרה על גניבת המחאות והוא משער כי יתכן וכך הגיעו המחאות שלו לידיה של התובעת.

אמג'ד עאסי שהוא מנהל ובעל מניות אצל התובעת מסר בתצהירו כי הנתבעים משיקוליהם שלהם ולצורך עבודתם פנו אל התובעת על מנת שתספק להם במישרין בטון. לצורך כך ניהלו מו"מ באשר למחיר, תנאי ההספקה וכיו"ב. אותו מו"מ נוהל במהלך ארוחת צהרים בבית הוריו של העד בה השתתפו כל הנתבעים ומטעמה של התובעת השתתף העד וכן אביו – ממדוח עאסי ואחיו אדיב עאסי. הסיכום היה כי החל מחודש ינואר תספק התובעת את הבטון בהתאם לתנאים שהוסכמו.

הנתבע 2 חתם באופן אישי על ההסכם, בנוכחותו של העד ובנוכחות אחיו אדיב. יתר על כן, הנתבע 2 אף שילם בעבור הבטון באמצעות המחאות שלו, אלא שאלה חוללו.

אמג'ד עאסי פרט בתצהירו שתי המחאות של נתבע 2 משוכות לחודש אפריל 2004 בעבור רכישת בטון. ההמחאות,חוללו כאמור כאשר הבנק נימק זאת בכך שמדבור בחשבון מוגבל.

התובעת פנתה, כך על פי תצהירו של אמג'ד, אל הנתבעים לכיסוי החוב ובאשר לנתבע 2 הרי שהוא טען כי הינו מסובך בחובות ועל כן עליהם להתאזר בסבלנות וכי בינתיים הוא מבקש לקזז מחובו את החול אשר סיפק להם ואף הבטיח להמשיך ולספק חול כנגד החוב, אולם גם בהבטחתו זו לא עמד והחוב נותר בעינו.

עוד ציין אמג'ד כי בפגישה נוספת שהתקיימה עם נתבע 2 הוא הטיל את האחריות לחוב על נתבע 3 ואף ביקש כי תוגש תביעה כנגד כולם על מנת לנסות ולהטיל את האחריות לחוב על האחרים.

בביהמ"ש חזר אמג'ד על כך שניהול המשא ומתן נערך מול שלושת הנתבעים וכי זה נערך בבית משפחתו. המסמך שבמחלוקת ואשר צורף לתביעה, לא נחתם לאחר ארוחת הצהרים, הוא פרי ההסכמה שגובשה באותו יום ונחתם מאוחר יותר. הוא עצמו לא היה מעורב בחתימה ואחיו הוא שהחתים את הצדדים על ההסכם.

העד אישר כי ביום 29/2/10 הוצאה לנתבע 1 חשבונית אחרונה מידי התובעת וכן אישר כי הוגשו לתובעת המחאות על ידי הנתבע 2 אשר ניתנו על חשבון החשבוניות שהוצאו לנתבע 1. מאחר שההמחאות ניתנו אך לשלהי אפריל לא נעשתה פניה טרם שההמחאות חוללו.

משהוטח בעד כי תביעת התובעת הוגשה מוקדם מדי ועוד בטרם התגבשה, השיב כי הנתבע 2 עצמו הוא שביקש שתוגש תביעה.